* תמונה ראשית מתוך האתר של  Aykut Aydogdu

בסביבה הקרובה שלי כבר יודעים, עיתונים ומגזינים לא זורקים! כשמתיישבת אצלי בקליניקה מטופלת שאומרת לי ״אני לא יצירתית״, ״אין לי כישרון״, אני מניחה מולה ערימה של מגזינים ונזכרת מה קרה לי כשאני הרגשתי ככה ואיך הכל השתנה כשפגשתי באמנות הקולאז׳ לראשונה.

פגשתי אריה, כן כן אמיתי, כזה עם רעמה ושיניים חדות, עם עוצמה, פגשתי אותו בתוכי מתוך עבודה מדהימה וספונטנית שיצאה ממני והפגישה אותי עם חלקים שלא הכרתי בכלל.

קסם של דימויים, תמונות, מילים, קרעים ואז חיבור מחדש שיוצר משמעות, פתאום הרגשתי אמנית אמיתית, הסתכלתי על העבודה ושאלתי את עצמי - אני עשיתי את זה? ועוד יותר מזה, כמה גיליתי על עצמי.

לפעמים יש לנו בפנים רגשות ומחשבות שאנחנו אפילו לא יודעים להביע, או יותר מזה, לא יודעים על קיומם, ומוצאים אותם בתוך תמונה רדי מייד שקופצת לנו מול העיניים ומספרת לנו בדיוק את זה, החיבור שלה עם תמונות נוספות מספר את הסיפור שלנו.

למה קולאז׳?

כי לא צריך שום כשרון, ניסיון או ידע מוקדם.

כי תמיד מגלים משהו חדש על עצמנו.

כי היצירות בקולאז' תמיד מפתיעות, אחרות, מעניינות.

קולאז' היא אמנות ההדבק (פירוש המילה בצרפתית) ומבוססת על פירוק וחיבור מחדש של חתיכות נייר, עיתון, מגזינים, תמונות, בדים וכד' שחיבורם יוצר אמירה אמנותית.

מקורות הקולאז' הראשונים כבר לפני 2,000 שנה בסין.

באמנות המודרנית אפשר לראות לראשונה יצירות בקולאז' אצל אמני הקוביזם פבלו פיקסו, שיצר גם

 קולאז'ים תלת מימדיים והנרי מאטיס , בעבודתו המפורסמת blue nude 11,

תמונה מויקיפדיה

ולאחר מכן אצל אמני דאדא  וסוריאליסטים שחיפשו חומרים ודרכים לא שגרתיות, כמו Hannah hoch - אמנית דאדא, ידועה בזכות עבודות הקולאז' והפוטומונטאז הפוליטי שלה באופן חריף,  מוכרת כפמיניסטית חלוצה , העבירה ביקורת על הממשל הגרמני כמו בעבודתה המפורסמת הזו

מתוך theartdaily.blogspot.com/

אספתי פה כמה אמני קולאז' מגוונים ששווה להכיר.

Richard Hamilton – אמן בריטי, מראשוני אמני הפופ ארט שעסק דרך היצירות שלו בקידמה והאמריקניזציה של שנות ה 50.

ג'ון סטזאקר – אומן בריטי אשר מצלם פורטרטים,  חותך את התמונות, מוסיף ומחבר מחדש בדרך שיוצרת עניין, לפעמים אי נוחות ולפעמים נולד משהו חדש מהחיבור הגס של שני חלקי תמונה. התחושה היא שהוא מעצים את הדואליות של הדמות וחושף ממנה משהו פנימי.

אמן שמאד הרשים אותי ואני באופן אישי אוהבת לעקוב אחריו הוא aykut aydogdu הטורקי, הוא אמן מסחרי שעוסק בעבודותיו בדילמות היומיום.

Maria lou zelanzy היא אמנית עכשווית משיקאגו, מאד צבעונית ומשלבת ציור.

Wangechi mutu  – אמנית אפריקאית שחיה ועובדת בניו יורק. חוקרת את האורגניזם האנושי ומשלבת גזירי עיתון, פרסומות וציור.

בסגנון אחר לגמרי, מדגים כמה אמנות הקולאז מגוונת , מומלץ לראות את  האמן האמריקאי Lance letscher

כל אחד יכול ליצור קולאז', אין צורך בכישרון או ידע מוקדם וככל שמתנסים כך משתכללת יכולת הביטוי העצמי באמצעות קולאז'. 

בקבוצה שהנחיתי במשך שנה היינו יוצרים רק קולאז'ים ובכל מפגש נתתי כותרת ומשם כבר התפתחו עבודות מדהימות, מדי שבוע המשתתפים יצרו תחת ידיהם עולם ומלואו כשרק מילה אחת מכוונת אותם וכל אסוציאציה לקחה את העבודה למקום אחר. 

יש משהו מרגיע ביצירה מתוך הקיים, לא צריך לדלות מהראש או לייצר בעצמנו דימויים, הדגש הוא על חיבורים וזה עולם אינסופי. 

ישנן דרכים רבות ליצור קולאז':

לגזור תמונות בצורה מדויקת, לקרוע באופן ידני למראה משוחרר וספונטני, לעבוד על תמונה קיימת וליצור ממנה תמונה חדשה, להדביק דימויים סאופן ספונטני, לתכנן את הקומפוזיציה, להשאיר רווח בין הדימויים ולהשלים בציור וצבע, להדביק את הדימויים אחד על השני בחפיפה, ליצור צורה סוריאליסטית, ליצור סיפור, ליצור דימוי אחד מורכב מחלקים או קולאז' מלא בדימויים.

טיפים ליצירת קולאז':

קולאז' כמו הנפש, עשוי שכבות שכבות.

1. צרו חיבורים יפה ומכוער, טקסטורות שונות, גדול וקטן, רחוק וקרוב, ממוקד ומטושטש.
2. צרו שכבות על גבי שכבות, זה גם פתרון טוב אם משהו לא מוצא חן בעיניכם.
3. השתמשו באלמנט החזרתיות, חזרה על דימוי / נוף / רקע, זה מייצר הקשר בין חלקי הקולאז'.
4. שחקו עם פרספקטיבה-קרוב ורחוק.
5. אובייקט אחד בולט וחוזר כמו דימוי, אות, מספר או אדם ומארגנים סביבו את ההתרחשות - זה נותן משמעות וכוונה.
6. ארגנו מחדש את התמונה לתמונה שיוצר משמעות שונה, אפשר לעבוד רק עם תמונה אחת ולשנות אותה.
7. שימו לב לרקע: עמוס או רקע שקט - רקע כמייצג למצב הנפשי.