אנחנו לא יכולים להפסיק לחשוב עליו? משפטים כמו ״שכחתי לספר על הפרויקט הגדול שיזמתי בראיון העבודה, איזו מטומטמת אני״, או ״למה כעסתי על הבן שלי דקה לפני שהוא יצא לבגרות, איזה אבא גרוע אני״, ״מה יקרה אם הבייביסיטר לא יסתדר עם הילדים״ ועוד...יכולים להעסיק. אותנו שעות רבות.

היא כבר מכירה את המחשבים הללו ואף התרגלה אליהן, אבל הפעם זה היה שונה, הפעם היא באמת מצליחה, ולא סתם היא גם יודעת למה, מה בוקר כששמעה שהגננת האהובה של ביתה הקטנה עוזבת בעוד שבועיים ככה באמצע השנה היא הייתה נסערת. ועצבנית, היא לא עצרה לדבר ולהבין, אלא המשיכה לעבוד מתוך סערת הרגשות. גילי הרגישה אשמה נוראית, היא ידעה שהיא תוכל לתקן את הטעות אבל זה יגבה ממנה זמן רב ומחיר גבוה. האם היא צריכה לדווח? ומה יהיה על התדמית שלה? איך היא תמשיך להראות את הפרצוף שלה לעובדים שלה? ולקולגות? היא פשוט נהיתה יותר טוב.

6 דרכים לחשוב:

1. אנליזה - הכוונה לפירוק סיטואציה מורכבת לחלקיה על מנת להגביר את ההבנה ולהצליח עם כל חלק בנ. התבוננות אנליטית מוצלחת תגלה שיש לה תחושות רבות ושונות בו זמנית ושהתחושות השונות דוחפות אותה לכיוונים סותרים. גילי חשה אשמה בקשר לטעות שעשה. היא חשה פחד מהתגובות, היא חשה בושה על שיקול הדעת הגרוע שלה. היא הרגישה עצובה שהיא איכזבה את מי שסומך עליה. היא חששה שלא תצליח לתקן את הטעות לבד ובסתר. לאחר שניתחה את ההיבטים כמו של רגשותיה ואת המעבר של הנכס העצמך להעליה לשחרר מה שקרה וגם להראות דוגמה להתמודדות עם טעות. היא עושה זאת והרגישה על אף הפליאה הגדולה.

תהליך האנליזה הוא פירוק סיטואציה למחשבות גם השונות ולרגשות, אבל לפעולות הקטנות שיש לעשות הלכה למעשה צעד צעד. כשמתבוננים על חומרי הפעילות ועל הצעדים הקטנים שצריך לצעוד יותר קל להתמודד. תמונת המצב ללא אנליזה גרמה לגילי לראות שחור מול העיניים, אבל הפירוק לחלקי הסיטואציה איפשר להצעיד צעדים

2. פרספקטיבה - התבוננות מנקודות מבט שונות על הסיטואציה. בדוגמה לעיל, גילי יכלה לבחור להסתכל על המצב מנקודת מבטם של הקולגות של העובדים ושלה במקום לנתח את נקודת המבט / ההרגשות שלה. זה היה מביא אותה לראות את הפגיעה באמון שהם לחוות. זה כנראה יוביל אותו לאותה מסקנה: שעליה לספר.

3. פרופורציה - אם נתרחק קצת מהסיטואציה נוכל לחשוב פחות נסר. אם אנחנו חושבים על אירוע במרחק של זמן ומקום, נשאל את עצמנו נחשוב או נרגיש כלפי אירוע בחודש או שנה.

4. חקירה - חיפוש אחר מידע חדש או נוסף שמוסיף או משנה את ההשקפה הנוכחית שלי או של הסביבה. במצב שלעיל, גילי יכולה לברר מה הנזק שנגרם בכלל מהטעות שלה ואיך אפשר לתקן.

הנה כמה דוגמאות לאופן שבו גילי עשויה להשמיע:

5. ריפריימינג (מסגור מחדש) - הבדיקה מחדש בחשיבה לתהליכי התבוננות פנימית, כמו אלה שתוארו לעיל.

אנחנו נראים לכם לראשונה. מסגרו מחדש את הקשר אחר. אם הוא ימשיך להתעסק בעבודות הנורא שקרה בחיי, כך גם זה יהיה. מסגרו מחדש את הפעילות בתוך מסגרת רחבה יותר. "זה שאני בסדר מוטרדת בגלל שהגננת עוזבת בפתאומיות, אני אמא מודאגת ובזכות זאת מביאה גם את החלק האימהי שלי לעבודה, דואגת ורואה כל אחת וגם מתקתקת עבודה במהירות כדי להתפנות ללילדי". מסגור מחדש יכול לבחון את המחשבות תחת תיוג אחר.

6. מיקוד בכאן ועכשיו - הרבה פעמים הדאגות שלנו לוקחות אותנו למחשבות עתידיות ולא נחוצות או תורמות לרגע זה. במקום זאת, אני מציעה לחזור לכאן ועכשיו לחשוב על הרגע הנוכחי, לשאול את עצמנו - איך אני מרגיש עכשיו? מה אני רואה, איפה אני נמצא? איך אני מרגיש בגוף? האם המציאות הנוכחית שלי היא בסדר? נוכח בגוף, נבדוק איך אנחנו מרגישים עכשיו. נשאל את עצמנו האם אני יכולה להתמודד עם הרגע הזה? לרוב נגלה שעכשיו הכל בסדר.