מתישהו חיית את העתיד? חשבתי על זה פעם, זה לא באמת אפשרי.

אני לא יכולה לספור כמה פעמים בהיתי בסדרה והמוח שלי נדד למחשבות על מחר או כמה פעמים שחזרתי בראשי מה אמרתי או לא אמרתי בפגישה מהבוקר.

תארו לכם מצב שבו אתם יחסית מרגישים טוב, אוכלים אוכל טעים, משקה מרנן ונמצאים בשיחה עם פרטנר נחמד, נשמע טוב לא? אני יכולה להיות בטוחה שזה באמת יומיומי באמת בסדר, אבל אנחנו לא מצליחים ליהנות מזה בשל הדאגה למה שיהיה או הזכרון של מה שהיה.

כיל הייתי מקבלת נעליים חדשות ויפות ומרוב פחד להרוס, הייתי שומרת אותם לאירוע או רגע מתאים, ונחשו מה? הרגע הזה מעולם לא הגיע גם לא זמנן של הנעליים, לא התאימו להרגל. מה אני מנסה להגיד בעצם? בואו נחייה את הרגע! אוקיי, פה מסביר שאין הכוונה לביטוי "חי את הרגע" שכוונתו היא למישהו שלא חושב על תוצאות מעשיו, אלא הכוונה היא לתת לעצמנו לחוות את החיים, מה שיש בהם עכשיו.

שימו לב, הזיכרון קשור, לנוסטלגיה, לאירועים שהתרחשו, הדמיון קשור, למחשבות והדאגות שלנו ממה שיהיה מה האושר קשור להווה, זה הזמן היחיד בו אפשר לחוות אושר! אז מה עדיף - נוסטלגיה, דאגות או אושר?

זה מעורר את זה הכי מאושרים הם ילדים, והסיבה היא בדיוק זו כיוון שהם חיים את הזמן הנוכחי בהווה. כל מי שהיה קצת בחברת מכיר את המעבר המהיר שלהם בין עצבים עמוק על ילדים סוכר שנפלה לשמחה על כלבלב חמוד שמקשקש בזנב, הם לא נותנים מקום למשהו אחר מלבד ההווהושרים מאושרים יותר. החשיבות לתשומת לב להווה היא אחד הנושאים שיש להם קונצנזוס בין הדתות. החסידות מלמדת אותנו לאחוז ולשותות בקשר להיות אמצעי למשהו אחר (ללמוד לבחון ללא אפשרות להצליח, לעבוד על עסקה גדולה כדי להתעשר, לבשל כדי לאכול) אלא כל רגע נוכחי הוא הזדמנות לחוות אושר בפני עצמו. הרי העתיד, בכל מקרה כבר יעשה את דעתנו לעתיד חדש. החסידות טוענת שכל רגע הוא נצח, ורק אני יצליח למסור לרגע, ומנסה להצליח בנצח. הבעל שם טוב תמצת את הרעיון של קשיבות להווה במשפט: "הדבר הכי חשוב לי שהוא עושה אותו עכשיו". דמיון מפליא קיים בין החוכמה הזו לחכמתו של בודהה שאמר "עבר כבר נעלם, העתיד עדיין לא כאן. ישנו רק רגע אחד בשבילך לחיות וזהו הרגע הנוכחי".

החיים הם אוסף של רגעים שאנחנו לא שמים לב אליהם.

לפניכם 6 דרכים להגדיל את תשומת הלב להווה:

1. לנשום - אבל באמת לנשום לא צריך חמצן, אלא כדי לפרגן לעצמנו קצת יותר מזה ולהעריך את הפעולה הכי בסיסית הזאת. אז נשימה סרעפתית כמו שצריך, לשאוף מהאף, למלא את חלל הריאות ואז את חלל הבטן ולנשוף החוצה באיטיות דרך הפה.

2. להיות בטבע - אנחנו מוקפים כל הזמן כל כך הרבה גירויים, אורות, מכשירים שבאמת מסיחים את דעתנו ומקשים עלינו לחוות את ההווה כמו שהוא. כמה דקות בטבע מאפשרות לנו כמה דקות של נוכחות, גם 10 דקות במרפסת עם עציצים יעשו את העבודה, הסביבה הטבעית העיקרית ולא הסחות.

3. תשומת לב לב לצבעים - לצבעים להכניס אדירה, קחו לכם כמה רגעים לשים לב איזה צבעים עושים לכם טוב ובאיזה מצב רוח צבעוני קמתם הבוקר, תקיפו את עצמכם בצבעים שעושים לכם טוב בכל יום.

4. תשומת לב לבלמים - מים מסמלים זרימה, טוהר, ניקיון, הרמוניה ולא סתם , הם גם מקור החייפ ומהווים חלק גדול מגופינו. תנו להם, אתם מתקלחים, שוטפים ידיים או אפילו שומעים זרימת מים בבחוץ, הקדישו כמה דקות, שימו לב למים בכל החושים, והיו מרוכזים, שימו לב איזה מקום יש לזרימת המים עליכם.

5. תשומת לב לדברים קטנים - החיים הם אוסף של רגעים קטנים, מחוות, משפטים ומילים, פריטים יפים ומשמחים, אוכל טעים, חיוך נעים. שימו לב אליהם, תנו להם חשיבות, אלה התבלינים של החיים.

6. ליצור - יצירת יצירה לנו להיות בכאן ועכשיו בתשומת לב מלאה, התבוננות והנאה פשוטה

יצירה יכולה להיות בכל תחום - אפייה, ציור, פיסול, שזירת פרחים...כל דבר שעושים אותו למען העשייה ולא למען התוצאה!