לחיות את הרגע

מתישהו חיית את העתיד? חשבת על זה פעם, אנחנו כל הזמן שואפים להגיע אליו אבל בעצם אף פעם לא חיים אותו, פשוט כי זה לא באמת אפשרי.

לא יכולה לספור כמה פעמים בהיתי בסדרה והמוח שלי נדד למחשבות על מחר או כמה פעמים שחזרתי בראשי מה אמרתי או לא אמרתי בפגישה מהבוקר. 

תארו לכם מצב שבו אתם בסך יחסית מרגישים טוב, אוכלים אוכל טעים, שותים משקה מרענן ונמצאים בשיחה עם פרטנר נחמד, נשמע טוב לא? אני יכולה להיות בטוחה שזה מצב בלתי נדיר בעליל, כמעט יומיומי שבו הכל בעצם בסדר, אבל אנחנו לא מצליחים ליהנות מזה בשל הדאגה למה שיהיה או הזכרון של מה שהיה. 

כילדה הייתי מקבלת נעליים חדשות ויפות ומרוב פחד להרוס אותן, הייתי שומרת אותן לאירוע או רגע מתאים, ונחשו מה? הרגע הזה מעולם לא הגיע וכך גם לא זמנן של הנעליים, שכבר לא התאימו למידת הרגל. מה אני מנסה להגיד בעצם? בואו נחייה את הרגע! אוקיי, פה המקום להסביר שאין הכוונה לביטוי "חי את הרגע" שכוונתו היא למישהו שלא חושב על תוצאות מעשיו, אלא הכוונה היא לתת לעצמנו לחוות את החיים, מה שיש בהם עכשיו. 

שימו לב, הזיכרון קשור לעבר, לנוסטלגיה, לאירועים שכבר התרחשו, הדמיון קשור לעתיד, למחשבות והדאגות שלנו ממה שיהיה ואילו האושר קשור להווה, זה הזמן היחיד בו אפשר לחוות אושר! אז מה עדיף - נוסטלגיה, דאגות או אושר?

אין עוררין על כך שמי שנראים הכי מאושרים הם ילדים, והסיבה היא בדיוק זו כיוון שהם יודעים לחיות את הזמן הנוכחי בהווה. כל מי שהיה קצת בחברת ילדים מכיר את המעבר המהיר שלהם בין עצב עמוק על סוכריה שנפלה לשמחה עילאית על כלבלב חמוד שמקשקש בזנב, הם לא נותנים מקום למשהו אחר מלבד ההווה ולכן מאושרים יותר. החשיבות לתשומת לב להווה היא אחד הנושאים שיש עליהם קונצנזוס בין הדתות. החסידות מלמדת אותנו לאחוז ולשהות ברגע ללא קשר להיותו אמצעי למשהו אחר (ללמוד למבחן כדי להצליח, לעבוד על עסקה גדולה כדי להתעשר, לבשל כדי לאכול) אלא כל רגע נוכחי הוא הזדמנות לחוות אושר בפני עצמו. הרי העתיד, בכל מקרה כבר ידאג להסיח את דעתנו לעתיד חדש. החסידות טוענת שכל רגע הוא נצח, ורק מי שמצליח להתמסר לרגע, ומנסה להפיק ממנו את המירב, יוכל לגעת בנצח. הבעל שם טוב תמצת את הרעיון של קשיבות להווה במשפט: "הדבר החשוב לי ביותר הוא זה אשר אני עושה אותו עכשיו". דמיון מפליא קיים בין החוכמה הזו לחכמתו של בודהה שאמר "עבר כבר נעלם, העתיד עדיין לא כאן. ישנו רק רגע אחד בשבילך לחיות וזהו הרגע הנוכחי". 

החיים הם אוסף של רגעים שאנחנו לא שמים לב אליהם.

לפניכם 6 דרכים להגדיל את תשומת הלב להווה:

1. לנשום - אבל באמת לנשום לא כי חייבים חמצן, אלא כדי לפרגן לעצמנו קצת יותר מזה ולהעריך את הפעולה הכי בסיסית הזאת. אז נשימה סרעפתית כמו שצריך, לשאוף מהאף, למלא את חלל הריאות ואז את חלל הבטן ולנשוף החוצה באיטיות דרך הפה. 

2. להיות בטבע - אנחנו מוקפים כל הזמן כל כך הרבה גירויים, אורות, מכשירים שבאמת מסיחים את דעתינו ומקשים עלינו לחוות את ההווה כמו שהוא. כמה דקות בטבע מאפשרות לנו כמה דקות של נוכחות, גם 10 דקות במרפסת עם עציצים יעשו את העבודה, העיקר סביבה טבעית וללא הסחות. 

3. תשומת לב לצבעים - לצבעים השפעה אדירה, קחו לכם כמה רגעים לשים לב איזה צבעים עושים לכם טוב ובאיזה מצב רוח צבעוני קמתם הבוקר,תקיפו את עצמכם בצבעים שעושים לכם טוב בכל יום. 

4. תשומת לב למים - מים מסמלים זרימה, טוהר, ניקיון, הרמוניה ולא סתם , הם גם מקור החייפ ומהווים חלק ניכר מגופינו. תנו להם מקום, כשאתם מתקלחים, שוטפים ידיים או אפילו שומעים זרימת מים בבחוץ, הקדישו לזה כמה דקות, שימו לב למים בכל החושים, והיו מרוכזים בכך, שימו לב איזה השפעה יש לזרימת המים עליכם. 

5. תשומת לב לדברים קטנים - החיים הם אוסף של רגעים קטנים, מחוות, משפטים ומילים, פריטים יפים ומשמחים, מאכל טעים, חיוך נעים. שימו לב אליהם, תנו להם חשיבות, אלה התבלינים של החיים. 

6. ליצור - יצירה מאפשרת לנו להיות בכאן ועכשיו בתשומת לב מלאה, התבוננות והנאה פשוטה

יצירה יכולה להיות בכל תחום - אפייה, ציור, פיסול, שזירת פרחים...כל דבר שעושים אותו למען העשייה ולא למען התוצאה!

 


הוספת תגובה

לידיעתך, התגובות עוברות תהליך אישור לפני פירסומן.