החיים כנערה אמנית חולמנית זימנו לי הרבה מחשבות פילוסופיות על החיים, מפגשים עם אנשים חכמים ורעיונות טובים שלימים התבררו ככלים טיפוליים לכל דבר.

סיטואציה מביכה במיוחד התבררה לימים כמכוננת, היה זה עוד אחד מהערבים בחדרי בעליית הגג (נשמע ספרותי אבל בחיי שזה אמיתי), בעודי כותבת, מקשקשת ומדברת לעצמי ולפתע מבחינה בחברה של המשפחה, (יותר נכון דודה חשובה מאמריקה) עומדת מאחורי, אלוהים יודע כמה דקות היא עמדה שם בשקט מוחלט נותנת לי להביך את עצמי בדיבור קולני למדי, בטוח וחושפני. יאמר לזכותה שהיא השכילה להקליל את הסיטואציה ואף דאגה להשוות פדיחות וסיפרה לי על הפעמים ש"תפסו אותה על חם" בפטפוט קולני עם עצמה.

אז מה אני לא משוגעת? שמחתי לגלות שאני בחברה טובה.

לימים הבנתי שדיבור עצמי בקול הוא כלי מדהים לניהול החיים הרגשיים, הקוגניטיביים והתפעוליים.

דיבור עצמי בקול מאפשר תקשורת שלנו עם עצמנו, זה בסך הכל מאד הגיוני שנרצה לטפח את הקשר עם האדם הקרוב לנו ביותר...

מבחינים בין דיבור עצמי בקול רם לבין דיבור עצמי פנימי שהוא למעשה סוג של התערבות במחשבות שלנו. 

דיבור עצמי הוא הדיאלוג הפנימי שלנו. הוא מושפע מהתת מודע, והוא חושף את מחשבותינו, אמונותינו, שאלותינו ורעיונותינו. הוא יכול להיות שלילי וחיובי כאחד, מעודד או מטריד.

לדיבור בקול רם יש יתרונות ידועים. הפסיכולוג ז'אן פיאז'ה הבחין כי פעוטות מתחילים לשלוט במעשיהם ברגע שהם מתחילים לפתח שפה. כאשר מתקרב למשטח חם, הפעוט מגיב בדרך כלל בדיבור לעצמו ואומר 'חם, חם' הוא מזהיר את עצמו בקול רם להתרחק.
בנוסף, הוא מסייע לנו למצוא דברים, על פי מחקר מ -2012, אמירת השם של מה שמחפשים בקול יכול לעזור לנו לאתר אותו ביתר קלות מאשר לחשוב על הפריט. שמיעת שם הפריט מזכירה למוח את מה שאנחנו מחפשים. זה עוזר לדמיין את החפץ ולהבחין בו ביתר קלות.

כמו כן, דיבור לעצמנו בקול יכול לעזור לך לשמור על הריכוז. מוזמנים להיזכר בפעם האחרונה שעשיתם משהו קשה כמו לבנות רהיט של איקאה, לבשל מתכון מסובך. במשימות מסוג זה באופן טבעי אנחנו מביעים קריאות תסכול, מזכירים לעצמנו את ההתקדמות, מעודדים את עצמנו ואפילו מברכים את עצמנו על הצלחה. 
הסבר לעצמנו על תהליכים בקול יכול לעזור לראות פתרונות ולעבד בעיות, מכיוון שהוא עוזר להתמקד בכל שלב.
לשאול את עצמנו שאלות, אפילו שאלות פשוטות או רטוריות יכול גם לעזור לנו להתרכז במשימה שעל הפרק.
לדיבור בקול יש תפקיד חשוב בהעלאת המוטיבציה העצמית, כאשר אתה מרגיש תקוע או מאותגר, דיבור עצמי חיובי מעט יכול לעשות פלאים. למילות עידוד עצמי בדרך כלל משקל רב יותר כאשר אומרים אותן בקול ולא רק חושבים עליהן. שמיעה של דבר מסייעת לרוב לחיזוקו.
מחקר משנת 2014 מציע כי סוג זה של מוטיבציה עצמית פועל בצורה הטובה ביותר כאשר אנחנו מדברים עם עצמנו בגוף שני או שלישי.
במילים אחרות, במקום "אני יכולה לעשות זאת באופן מוחלט", ההתייחסות לעצמנו בגוף שני  "את עושה נהדר. עשית כבר כל כך הרבה. רק עוד קצת", היא הרבה יותר עוצמתית.
דיבור בקול מסייע בעיבוד רגשות קשים - אם מוצפים ברגשות קשים, דיבור באמצעותם יכול לעזור לחקור אותם ביתר זהירות.
חלק מהרגשות והחוויות הם כל כך מציפים ולא מעובדים עד כדי כך שאולי לא תרצו לשתף אותם עם אף אחד, לפני שביצעתם קודם קצת עבודה איתם. לפרוק אותם, לפרק אותם ולהפריד בין דאגות פוטנציאליות לדאגות מציאותיות יותר. דיבור בקול יכול גם לגרום להם להיות פחות עוצמתיים. פשוט מתן קול למחשבות לא רצויות מוציא אותם לאור היום, שם לעתים קרובות הם נראים יותר אפשריים לניהול. השמעת רגשות גם עוזרת לנו לאמת ולהשלים איתם. זה יכול, להקטין את השפעתם.
דיבור בקול בהחלט יכול להיות כלי רב עוצמה להגברת בריאות הנפש והתפקוד הקוגניטיבי.

טיפים לדיבור עצמי:

דיבור מרוכך – לנסות להימנע מטוטאליות. האשמה עצמית בתוצאות לא רצויות או דיבור עצמי קשה יכול להשפיע על המוטיבציה והביטחון העצמי. ניסוח מחדש של דיבור עצמי שלילי יכול לעזור. למשל, גם אם עדיין לא הצלחתם במטרה שלכם, הכירו בעבודה שכבר ביצעתם ושבחו את המאמצים שלכם.
במקום לומר: “את לא מנסה מספיק. לעולם לא תסיימי את זה. " אפשר לנסות: "השקעת מאמץ רב בזה. זה לוקח הרבה זמן, נכון, אבל את בהחלט יכולה לעשות את זה. רק תמשיכי עוד קצת. ”

שאילת שאלות – כמובן שרק לשאול את עצמנו שאלה שלא ניתן לענות עליה, סתם ככה, לא יעזור כמו קסם למצוא את התשובה הנכונה. אבל זה כן יכול לעזור לנו להתבונן שוב בכל מה שאנחנו מנסים לעשות או רוצים להבין. זה יכול לעזור לנו להבין את הצעד הבא שלנו. במקרים מסוימים, אולי אנחנו באמת יודעים את התשובה, גם אנחנו עדיין איננו מבינים זאת. כשנשאל את עצמנו "מה יכול לעזור כאן?" או "מה זה אומר?" אולי דברים קצת יתבהרו.

הקשבה לעצמך -  לדבר עם עצמך, במיוחד כאשר ברגעים של לחץ או בלבול, יכול לעזור לבחון את הרגשות ואת הידע שלנו לגבי המצב. יחד עם זאת, זה לא יעשה הרבה טוב אם לא נקשיב למעשה למה שיש לנו לומר לעצמנו.
כל אחד מכיר את עצמו טוב יותר מכל אדם אחר, לכן נסו להתכוונן למודעות זו כאשר אתם מרגישים תקועים, נסערים או לא בטוחים. זה יכול לעזור בזיהוי דפוסים התורמים למצוקה.

להימנע מגוף ראשון -  אישורים יכולים להיות דרך נהדרת להנעה ולהגביר חיוביות, אך אל תשכחו לדבוק בגוף שני. מנטרות כמו "אני חזקה", "אני אהובה" ו"אני יכולה להתמודד עם הפחדים שלי היום " יכולות לעזור להרגשה בטוחה יותר, אבל כשננסח אותם כאילו אנו מדברים עם מישהו אחר, ייתכן שיהיה לנו קל יותר להאמין להם.
אז ננסה במקום זאת: "את חזקה", "את אהובה" או "את יכולה להתמודד עם הפחדים שלך היום", כמו קול נוסף שמזכיר לנו את יכולותינו מבחוץ.

לנהל יומן - כתיבת מחשבות, רגשות או כל דבר שנרצה לחקור יכולה לעזור בסיעור מוחות ובמציאת פתרונות פוטנציאליים ומעקב אחר מה שכבר ניסינו.
יתרה מכך, כתיבת דברים מאפשרת התבוננות על כך שוב מאוחר יותר.
כדאי לשמור את היומן שלך ולשלוף אותו כאשר מתעוררות מחשבות שצריך לחקור.
מה לכתוב ביומן? באמת שלא צריך להיות סופר או משורר כדי לכתוב, אפשר להתחיל מסיכום יומי בכמה משפטים או לחילופין לפתוח את הבוקר בריקון מחשבות.

מחברת האומץ תכוון אותך צעד אחר צעד לדיבור עצמי מועיל ומיטיב.