יש דבר אחד בחיים (חוץ מלנשום) שאני עושה בלי להסתכל על השעון, בלי לחשבן, לעיתים אפילו בלי לחשוב, ובדומה מאד לנשימה אם מאיזושהי סיבה לא אוכל להמשיך לעשות זאת, אני פשוט לא רואה איך אוכל להתקיים. אמנות מבחינתי היא אוויר לנשימה, דרך חיים, פורקן, גילוי והתחדשות. ניסיתי למצוא את הסיבה, עד היום אין לי הסבר ברור אבל אני יודעת שיצירת אמנות היא חלק שחייב להיות בחיים שני, אז כשלא מצאתי תשובה מספקת בתוך עצמי, הלכתי לבדוק מה אומרים אמנים שונים, למה הם יוצרים אמנות? ואלה התשובות:

ג'ינה גיבני מנהלת אמנותית של להקת מחול בניו יורק אומרת:

"אני עושה אמנות מכמה סיבות. בחיים אנו חווים פיצול כה רב של מחשבה והרגשה. מבחינתי יצירת אמנות מחזירה דברים יחד. עבודתי שלי זה נכון לאורך כל התהליך. בתחילת הדרך, פיתוח חומרי הגלם הבסיסיים לעבודה הוא רפלקטיבי ואינפורמטיבי. מאוחר יותר, קירוב החומרים הללו לצורה - זיקוק ועיצוב תנועה, יצירת הקשר, עבודה למשהו שמרגיש מגובש ושלם. זה עוצמתי להפליא עבורי - משהו שבאמת מחזיק אותי".

פיט דוקטר אנימטור (צעצוע של סיפור, חיי הבאג, מכוניות ו- Wall-E, מפלצות בע"מ) מספר: "אני עושה אמנות בעיקר בגלל שאני נהנה מהתהליך. זה כיף להכין דברים.

ואני בטוח שיש גם את הרצון האוניברסלי הזה להתחבר לאנשים אחרים בדרך כלשהי, לספר להם על עצמי או על חוויותיי. אנחנו מדברים על עצמנו, על הרגשות שלנו ועל מה זה להיות אנושי".

קוואמי דאוס, הוא משורר מוכר, מחברם של 13 ספרים, ורומן נושא פרסים. הוא מספר:"אני כותב במה שכנראה מאמץ לשווא לשלוט איכשהו בעולם בו אני חי, לשחזר אותו באופן שיספק את התחושה שלי איך העולם צריך להראות ולהיות דומה.

אני מנסה לתפוס בשפה את הדברים שאני רואה ומרגיש, כדרך להקליט את יופיים ועוצמתם ואימתם, כדי שאוכל לחזור לדברים האלה ולחיות אותם מחדש. באופן זה, אני מנסה להיות בעל איזושהי שליטה בעולם כאוטי".

 

ג'יימס שטורם הוא קריקטוריסט, מחבר הרומן הגרפי הנמכר ביותר עטור הפרסים, שנבחר לרומן הגרפי הטוב ביותר בשנת 2000 על ידי המגזין Time. הוא מספר: "בהתאם למצב הרוח שלי, בכל יום נתון, יכולתי לייחס יצירת אמנות לדחף בעל אופי גבוה להתחבר לאחרים או להבין את העולם או מנגנון התמודדות או טיפול לעצמי או לספק תחושת שליטה וכו'.

תהיה הסיבה אשר תהיה, אני ממשיך לכבד את הציווי הפנימי הזה. אם לא הייתי עושה זאת, הייתי מרגיש ממש נורא. אני הייתי איש שבור. אז בין אם ניסיון לעשות אמנות הוא אצילי או אנוכי, העובדה היא שאעשה זאת בכל זאת".

 

אמנים ישראלים מתוך האתר של בידרמן - גלריה לאמנות ישראלית מספרים:

בועז ארד, אמן פלסטי ומרצה. "אמנות בשבילי, אמר ארד, היא מקום לשאול שאלות. כוחה בכך שהיא מעוררת אותנו לשאול את השאלות האלה באמצעים רגשיים  וחושיים, ולא רק דרך ההיגיון והשכל.
כאשר אנו מנסים להגדיר את תפקידה של האמנות בחיינו", "התשובה שאנו נותנים לשאלה הזו מאפשרת לנו להבין משהו על עצמנו".

יאיר גרבוז, "אמנות זה הכלי שאצלי מפעיל הכי טוב את המחשבה ואת הראייה ואת הפיענוח. באמצעות האמנות אני שואל ובעזרתה אני עונה ובאמצעותה אני נע, משתנה ומתפתח".

יעקב חייט עונה בפשטות שאמנות עבורו היא "אוויר לנשימה"

מרים כבסה "כשיש הבנה, מגיע השקט של ידיעת העצמי. זה הישג רוחני ותודעתי גבוה. סוג של קסם והתכוונות”, "אני רואה את הציור כהתגלות האמת שלי בצורה הישירה ביותר. כלי לדיאלוג שלי עם התודעה והחיים. זו העבודה, זה המקום, שם זה קורה" .

אז מה גיליתי?

קודם כל שאני נורמלית ובחברה טובה (-: מי שגילה את הכוח של האמנות הרוויח!

יצירת אמנות מקנה תחושה עוצמתית של שליטה בחיים, יכולת להתפתח כאדם ולהבין משהו על עצמנו. הדחף ליצור מתחבר למקום הפנימי ביותר שהביטוי החזותי שלו בחוץ בצורת תוצר אמנותי, מאפשר לנו לראות חלקים מתוך עצמנו ולסדר אותם מחדש. הבנתי שיש דחף אנושי בסיסי לבלגן ולארגן מחדש ועצם הפעולה הזו מביאה לסיפוק ורוגע. ובנוסף, החוויה האסתטית, עיסוק בחומרים, בצבע, בקו, בצורות ובקומפוזיציה היא חוויה נעימה ומרגשת. אז אני הולכת ליצור קצת כדי להתבשל עוד עם התובנות האלה...ומה אתכם? מצטרפים אלי?