אז למדנו לבשל לבד מנות שף מסובכות, לשזור פרחים, לעצב אתרים, לנגר רהיטים לבית, לבשל בירות ולזקק יין. האם אנחנו יכולים גם לעזור לעצמנו? להוציא את עצמנו ממשברים? להתמודד עם חרדות ומחשבות מדאיגות? להשתחרר מתקיעות? בגישה המסורתית כשאדם מרגיש מצוקה נפשית הוא יכול לפנות לטיפול, למצוא להיפגש עם המטפל פעם...

מכירים את זה שמשהו מטריד אותנו ואנחנו לא יכולים להפסיק לחשוב עליו? משפטים כמו ״איך שכחתי לספר על הפרויקט הגדול שיזמתי בראיון העבודה, איזו מטומטמת אני״, או ״למה כעסתי על הבן שלי דקה לפני שהוא יצא לבגרות, איזה אבא גרוע אני״, "מה יקרה אם  הבייביסיטר לא תסתדר עם הילדים" ועוד...יכולים...

פעם אחת לפני הרבה שנים...(סיפור אמיתי) בעוד אחד מהקורסים העמוקים בלימודי טיפול באמנות, המרצה שוב מבקשת לעצום עיניים ולהתחבר, נכנסים לתרגול מדיטציה עמוק, כולן עוצמות עיניים ואני מתחילה להרגיש אי נוחות בכסא ורק רוצה לקחת את עצמי ופשוט לברוח מהמקום, אחרי דקה או שתיים מרשה לעצמי לזייף ופותחת את העיניים בזהירות,...

אומרים שאת הדברים הכי טובים מגלים במקרה, האמת שזו כבר פעם שניה שזה קורה לי! הסגר הראשון עבר לי בנעימים בזכות פעולה אחת פשוטה ואינטואיטיבית שעשיתי כל יום ואפילו לא הבנתי באותו זמן שאני ממש מצילה את עצמי ואת הילדים שלי. כל יום, מייד אחרי ארוחת הצהריים ולפני שהילדים הספיקו...

מתישהו חיית את העתיד? חשבת על זה פעם, אנחנו כל הזמן שואפים להגיע אליו אבל בעצם אף פעם לא חיים אותו, פשוט כי זה לא באמת אפשרי. לא יכולה לספור כמה פעמים בהיתי בסדרה והמוח שלי נדד למחשבות על מחר או כמה פעמים שחזרתי בראשי מה אמרתי או לא אמרתי...